פירוק שותפות - אפשר גם אחרת
מהן הדרכים הפתוחות בפני שותף בעסק/בחברה אשר מגלה, בהדרגה או בוקר בהיר אחד, שהוא כבר לא סומך על שותפו? המציאות מוכיחה שלעיתים קרובות מצבים כאלה מגיעים יחד עם ירידה חדה בתפקודו של העסק ובתוצאות הכספיות.
אפשר לפרש בדרכים שונות את הכוונה שמאחרי שאלתו הרטורית של הנביא עמוס "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו" (עמוס ג'3), אך המציאות מלמדת אותנו שלפעמים שניים שהלכו יחדיו, משך זמן כזה או אחר, בשיתוף עסקי שהיה מוצלח ורווחי, מגיעים למצב שבו המשך השותפות ביניהם בלתי אפשרי ואף בלתי נסבל.
בדרך כלל, שותפות עסקית - במסגרת של חברה או במתווה אחר - נוצרת (או אמורה להיווצר), ממפגש של שני צדדים המעוניינים במטרה עסקית משותפת, המאמינים שהשותפות תקדם את מטרתם טוב יותר, ושהחיבור ביניהם יוסיף ערך מוסף משמעותי.
לצד המטרה המשותפת, מבססים הצדדים את השותפות אימון הדדי, שהוא חיוני וקריטי בניהול עסק, שבו כל אחד מהצדדים חייב לסמוך על משנהו.
כשלון שותפות עסקית יכול לנבוע מכמה גורמים, וביניהם העדר זהות בין המטרות של כל אחד מהצדדים, מחלוקות באשר לדרך העסקית או המקצועית המתאימה, אינטרסים זרים, וכו'.
אנו נתקלים, לא אחת, במצב מיוחד, שבו שני אנשים (או יותר) שהלכו שנים ארוכות מאד ביחד, כשותפים בחברה או בעסק, באמון הדדי ושיתוף כוונות, מגיעים, לפתע או בהדרגה, למצב של מבוי סתום ביחסיהם – חוסר אמון, חשדנות, והאשמות קשות של מרמה, חוסר תפקוד מקצועי וכיוב'. ומסתבר לא אחת, שלצד הסכסוך והדשדוש ביחסי הצדדים, מתחיל גם העסק לדשדש, ומתמודד עם קשיים רבים בתפקודו השוטף.
ניתן לספק לתופעה זו שלל הסברים. אך לא בפסיכולוגיה של הסכסוך באנו לעסוק במאמר זה, אלא בדרכים הפתוחות בפני שותף כזה אשר מבין בהדרגה או בוקר אחד, שהוא כבר לא סומך על שותפו; זה יכול להיות חשד שהשותף מעלים הכנסות, או מעמיס הוצאות פרטיות על קופת החברה או העסק; זה יכול להיות תסכול מזה שהשותף אינו תורם כראוי את חלקו במאמץ המשותף, או ממוקד יתר על המידה בעיסוקים אחרים שהחברה אינה נהנית מהם; זה יכול להיות קשור להעסקת בני משפחה; וזו יכולה אף להיות מחלוקת עניינית על ניהול נכון, כח אדם, חזון העסק, שמתפתחת לסכסוך מר. והדוגמאות עוד רבות.
כאשר סכסוך שותפים קורה, ובפרט אחרי תקופה ממושכת של שותפות, כי אז, כמו בכל מערכת יחסים, עולות תחושות והאשמות קשות של בגידה ומעילה באימון, אכזבה ואפילו פחד וחוסר שליטה.
לעיתים קרובות מדי אנו רואים שהשותפים מגיעים למצב שבו לא קיימת שום אפשרות לתקשורת בונה ביניהם. חוסר האימון מתעצם והולך, ואפילו מעשים שהיו עד עכשיו חלק מנוהל שגרתי, מתפרשים על ידי הצדדים כמעשים זדוניים, שתחבולה מסתתרת מאחריהם.
המציאות מוכיחה שלא אחת שמדובר "בעסקת חבילה": לסכסוך מתלווה ירידה חדה בתפקודו של העסק ובתוצאות הכספיות. המצב הגרוע של העסק עשוי לנבוע מהיחסים הרעועים בין השותפים ומהפסקת שיתוף הפעולה ביניהם (עד כדי השמצת השותף באזני לקוחות או ספקים, וזריעת ספקות אצלם באשר לכדאיות שבעבודה עם העסק הזה). לעיתים המצב הפוך, דהיינו המצב הקשה של העסק הוא שמערער את היחסים בין השותפים, שמתקשים לתפקד מול המצב החריג, ובמקום לשלב כוחות, מתחילים להאשים האחד את משנהו.
כך או כך, המצב המתואר לעיל מחייב פתרון נמרץ ומהיר, שאם לא כן, יקברו השותפים לא רק את השותפות ביניהם, אלא גם את העסק, על כל יתרונותיו והפוטנציאל שבו.
מה עושים? הנחות המוצא שלנו, במאמר זה, הן כדלקמן:
שהצדדים אינם מסוגלים להגיע לפתרון בהסכמה בכוחות עצמם;
שמדובר במצב שבו לא נכון להחזיר את השותפים למצב הקודם, אלא נדרשת "הפרדת כוחות" בין השותפים;
שהצדדים או אחד מהם מאמינים שקיים סיכוי של ממש להחזרת העסק לפסים של צמיחה.
על פניו, הפתרון פשוט, ולפיו יש לבחור בין שתי חלופות מרכזיות (אף כי בהחלט לא יחידות):
אחד השותפים ירכוש את החלק של משנהו בעסק, ויישאר עם מלוא העסק לעצמו; או
שני השותפים ימכרו את מלוא זכויותיהם בעסק לצד שלישי.
פעמים רבות מאד, עד שהשותפים מתעשתים ומבינים שצריך לעשות מעשה דרסטי, הם כבר אינם מסוגלים לתקשר או להגיע להסכמות כלשהן בעצמם;
רמת האמון בין הצדדים נמוכה, החשדנות גבוהה, וכך כל הצעה, הוגנת וסבירה ככל שתהיה, מתפרשת אצל אחד הצדדים כתחבולה, ולא נבחנת באופן מציאותי;
כל צד מתבצר בעמדתו, ומוכן להפסיד הכל, ובלבד ששותפו לא ייהנה ממשהו.
במצבים כאלה, לעתים קרובות מדי, הצדדים אינם רואים עוד לנגד עיניהם אפשרות של פתרון בהסכמה, ומאמינים - בטעות - שהדרך היחידה לצאת מהסבך היא בהליכים משפטיים; יש מי שבוחר בהגשת בקשה לפירוק החברה או השותפות, ויש מי שבוחר בהגשת תביעה אזרחית, ומבקש סעדים מתחום החוזים, הנזיקין, דיני החברות או אחרים.
ואם בכך בחרו הצדדים, סביר מאד להניח שהם ימצאו את עצמם נגררים לתוך הליכים משפטיים ממושכים, יקרים ושוחקים בכל מובן, ובינתיים העסק הולך ודועך, ומאבד מהרלבנטיות שלו בשוק.
אנו עומדים בפני מצב בלתי רציונאלי לחלוטין, שבו מחד הפתרון היעיל והנכון, מבחינת מסחרית ועסקית, "מונח על השולחן" והוא כל כך ברור, ומאידך הצדדים נוקטים בהליך שפוגע בהם ומרחיק אותם מהפתרון היעיל.
זהו מקרה קלאסי שבו כדי להגיע לפתרון הטוב ביותר עבור שני הצדדים, הכרחי לקיים דיאלוג, ולנהל משא ומתן שיתופי ויעיל. מאחר שהצדדים במבוי סתום, ולא יכולים לתקשר האופן רציונאלי, הם יפיקו תועלת עצומה מפניה למגשר מתאים, מנוסה ומיומן, אשר יסייע להם לנהל ביניהם משא ומתן שיתופי.
המגשר יסייע לצדים להגיע להסכמות מסחריות ועסקיות מיטביות, שיוכלו לתת מענה ומשקל למירב הצרכים של הצדדים וכן לפרמטרים שונים שלא יכולים לבוא לידי ביטוי בהליך המשפטי. המגשר יסתייע בידע הייחודי שנמצא בידי הצדדים עצמם, כמי שניהלו את העסק ומכירים אותו היטב, לצורך יצירת רעיונות מגוונים לפתרון המחלוקות.
ועוד, בתהליך גישורי כזה, הצדדים אינם מוגבלים לסל הסעדים שניתן לקבל מבית המשפט בהליך משפטי, וניתן לייצר פתרונות מדורגים, רבי שלבים, מגוונים ויצירתיים, אשר יתנו מענה למגוון צרכים.
מגשר מנוסה, המיומן גם בתחום המשפטי-העסקי הרלבנטי, יכול לתרום רבות, ולהביא לסיום התהליך באופן יעיל ומהיר, תוך שמירת כבודם וסודותיהם של שני הצדדים, ובאופן שיאפשר לכל אחד מהם לצאת לדרך חדשה ללא מטענים מיותרים, נפשיים וכלכליים.
