זה עסק של אבא שלך?
מי שעובד או עבד בעסק משפחתי ("העסק של אבא שלו") ונפגש במשפטים הבאים, או דומים להם, מוזמן להמשיך ולקרוא...
אבא מכניס אותך לעניינים? איפה הוא? מתי הוא חוזר?
רואים שאתה הבן של אבא שלך.
כשאבא שלך יבוא שיתקשר אלי.
אבא שלך ואני מכירים הרבה שנים, הוא כבר יטפל בזה.
אבא שלך כבר היה מסדר את זה מזמן.
אבא שלך בחיים לא היה עונה לי תשובה כזו.
אלה רק דוגמאות. המשותף לכולן: הן מקטינות אותך ומעצימות את דמות ההורה.
יש עוד הרבה אמירות, עוקצניות יותר ופחות, מכוונות יותר ופחות, קטנות וגדולות, שמפגישות את דור ההמשך בעסק המשפחתי עם סוגיות מורכבות וטורדות שלווה.
במודע או שלא, המשפטים האלה מעבירים מסר מחליש. נראה כאילו הסביבה מטילה ספק ביכולותיך, ומפקפקת בך ובערך המוסף שלך;
ההורה שלך הקים את העסק בשתי ידיו, הקיז דם כדי שהעסק ישרוד ויתפתח, סבל שנים של קושי, מחסור ואי ודאות. הוא חרוץ ועובד ללא לאות, יודע הכל בעסק, מכיר כל בורג וכל עובד, ספק ולקוח, הוא מסוגל לתת פתרונות גמישים ויצירתיים למצבים מורכבים, שליט יחידי, ובעל סמכויות החלטה ללא עוררין.
ואתה?
ההורה הכל יכול הזה "הכניס" אותך ל"עסק שלו". מה הסיכוי שתצליח להיכנס לנעליו הגדולות ? מי אתה בכלל? מה אתה יודע? אתה, שגדלת עם כפית של כסף בפה?
אז מה המקום שלך? איפה אתה יכול להראות את יכולותיך הסגוליות? מה אתה יכול לעשות, שההורה עוד לא עשה? איך תוכיח את יכולותיך ואיך תבסס מעמד משל עצמך?
אין ספק שיש מקום לדור ההמשך בעסק, ויש בו צורך אמתי וממשי. קודם כל, הצורך בדור ההמשך נובע מהרצון לשמר את העסק גם לאחר שהמייסד ייפרד ממנו. אם כך, עצם היכולת לשמור על הקיים היא משמעותית ועומדת בפני עצמה. בנוסף לכך, כדי שעסק ישרוד הוא חייב להתפתח ולהתקדם. במישור זה, דווקא לדור הצעיר יכולה להיות תרומה עצומה וייחודית ברעיונות חדשים, שיטות חדשות, כיוונים חדשים ועוד. הוא יכול לעשות הרבה מאד שלא נעשה לפניו.
נכון, דור ההמשך אף פעם לא יוכל להתהדר בכך שהוא הקים את העסק הזה. כי הוא לא. אבל הוא יוכל גם יוכל להצעיד אותו קדימה, להתאים אותו לעידנים משתנים, לחולל את השינויים הנדרשים, ולא לשקוט על שמריו.
ועד שזה יקרה, מה אפשר לעשות בתקופת הביניים, כדי שהסביבה לא תראה בך רק צל חיוור של הוריך?
אז קודם כל, כדאי לדעת מה לא לעשות: אל תעשה פעולות שמטרתן העיקרית היא לסמן טריטוריה, להתבלט, לשנות לשם השינוי, להשתלט על מוקדי כח.
תהיה סבלן ואפילו עניו, תלמד את העסק מלמטה, תשרת את העסק במקומות שצריך, ובתחומים שבהם יש לך ערך מוסף ועניין אישי. תתבונן בדרך הילוכו של ההורה, בדרכיו ושיטותיו, כך שתוכל לבחור מה לאמץ בבוא הזמן, וממה להיפרד.
ומעל לכל, זכר והפנם: האמירות המקטינות הנ"ל לא מעידות עליך בשום צורה ואופן, וכלל לא מתייחסות אליך באופן אישי! הדוברים לא באמת מכירים אותך ולא יודעים מה יכולותיך ומה סגולותיך. דבריהם נובעים מעמדה אנושית בסיסית ומוכרת; אנשים חוששים משינוי, משתוקקים שהכל ימשיך להתקיים כפי שהיה תמיד, גם אם הוא לא בהכרח מוצלח, ומאוימים מכל מה שבלתי מוכר.
המשפט המעצבן "זה לא אתה זה אני", פשוט נכון. זה לא אתה, זה הם. תפעיל מסננת וסגור חלון. תשמע רק את מה שמבוסס וענייני, וסלול את דרכך בתבונה ורגישות.
כך תצליח לא רק לשרוד, אלא ליהנות ולצמוח מהעשייה בתוך העסק המשפחתי.
